הכרם

אזור הרי יהודה, ובכלל זה תת אזור בית לחם נחשב לאזור גידול יין מהטובים בארץ ישראל עוד מימיי קדם. ישנם אין ספור ממצאים ארכיאולוגים ותיעודיים כתובים המעידים על אזור זה כאזור המרכזי אשר סיפק יין לירושלים ואף לבית המקדש בתקופה הקדומה. גתות עתיקות, כלי חרס מעוטרים בגפנים ואמפורות, חותמות יינן ועוד ממצאים ארכיאולוגים רבים מתקופות שונות מראות על מסורת
ארוכה של גידול וייצור יינות איכות באזור בית לחם וסביבתה לאורך ההיסטוריה.

​

האזור בגובה ממוצע של כ־900 מטר ומאופיין במשקעים טובים ובהבדלי טמפרטורה משמעותיים בין יום ולילה, ההרים החשופים של האזור מאפשרים אוורור טוב של רוח מערבית וכן ניקוז מצוין של חלקות הכרמים הנטועות לרוב על מדרונות ההרים. נתונים אילו הם הבסיס למיצוב האזור כאזור מוביל וראשון במעלה לגידול גפן יין.

​

עם הקמתה של מדינת ישראל והישוב מחדש של האזור החלו שוב קיבוצי האזור לעסוק בחקלאות אך בעיקר של מטעי נשירים אשר התאימו מצוין להר הגבוה. מהפכת היין האיכותי שהחלה בישראל והדרישה הגוברת לענבי יין איכותיים הביאו לכך שבאמצע שנות ה־90 נטעו מחדש כרמי יין באזורינו. מהר מאוד התגלה הימור זה כמוצלח ביותר והענבים כאיכותיים ביותר, בדומה לאזורים הטובים של
צפון רמת הגולן והגליל העליון. בעקבות כך הורחבו עם השנים הנטיעות של כרמי היין וכיום ישנם מעל 500 דונם כרמי יין נטועים אשר מהם מייצרים יקבים וייננים בעלי שם את מיטב יינותיהם הקוצרים שבחים בארץ ובעולם.